פסק-דין בתיק עפ"ת 51933-11-12

פתח דבר:

1.         לפניי ערעור על גזר הדין והכרעת הדין של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: " בית משפט קמא"), אשר ניתנו ביום 14/10/12, ע"י השופט שלמה בנג'ו בתיק נ"ב 6022-05-12.

2.         המערער נידון ביום 14/10/12 בהיעדרו בגין עבירה של סטייה מנתיב נסיעה- עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: " התקנות"), עבירה של נהיגה רשלנית- לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961 (להלן: " הפקודה") ביחד עם סעיף 38 (2) לפקודה, עבירה של התנהגות שגרמה חבלה לגוף ונזק לרכוש - לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות ועבירה של אי האטה בעקומה - לפי תקנה 52 (4) לתקנות.

3.         בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 29/04/11 נהג המערער ברכב פרטי מקריית ביאליק ונסע ברחוב הגפן, פנה ימינה לרחוב דליה, שם חנו כלי רכב פרטיים בצד שמאל של הדרך. המערער נהג ברכבו ברשלנות בכך שפנה ימינה במהירות שאינה סבירה ומתאימה לתנאי הדרך והמקום ובשל כך איבד את השליטה על רכבו, סטה שמאלה ופגע בכלי הרכב שחנו בצד הדרך.

4.         כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לכלי הרכב.

המערער זומן לדיון בפני בית משפט קמא, אך לא התייצב ועל כן נידון בהיעדרו לעונשים הבאים:

 1,500 ש"ח קנס כספי, 3 חודשי פסילה בפועל ו-3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.  

5.         המערער הגיש ביום 11/11/12 בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר כשהוא טוען כי לא קיבל לידיו את הזימון הואיל וכתובתו למשלוח דואר נרשמה ככתובת הוריו למרות שגם בהיותו ילד לא התגורר אצלם. עוד טען המערער כי הוריו סובלים מתחלואים שונים וכי מזה שנים הוא מתגורר בדירות שונות כשכתובתו מוחלפת בתכיפות.

6.         המערער הוסיף וטען כי הוא לא שינה את כתובתו במשרד הפנים וברשות הרישוי עקב מצבו הכלכלי הקשה ולכן בחר להשאיר את כתובתו הרשמית לצורך משלוח דואר לפי כתובת הוריו.

7.         המערער עובד כנהג משאית מזה 3 שנים ועל כן פרנסתו נשענת על מקצוע הנהיגה. שלילת רישיונו תפגע במטה לחמו.

8.         המערער טען באופן כללי כי קיימים מחדלי חקירה, אין כל דו"ח בוחן או נתון כלשהו מלבד דו"ח פעולה שערך שוטר שהגיע למקום התרחשות התאונה.

9.         בית משפט קמא דחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, משום שלא מצא כי מתקיימת בעניינו של המערער עילה אחת משתי העילות הדרושות על פי החוק ושהן קיומה של עילה מוצדקת להיעדרות מן הדיון או קיומו של חשש ממשי לעיוות דין.

10.        יש לציין כי עובר להגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר פנה המערער בבקשה לחישוב עונש הפסילה.

טענות הצדדים:

11.        המערער חזר על הטענות שהעלה בבית משפט קמא והוסיף כי לדעתו יש לבטל את פסק הדין ולתת למערער את יומו בבית המשפט.

12.        אי התייצבות המערער לדיון לא נבעה מזלזול בבית המשפט.

13.        עוד טען המערער כי אין ראיות שיש בהן כדי לבסס את הנטען בכתב האישום ועל כן השארת פסק הדין על כנו עלולה לגרום לעיוות דין של ממש.

14.        המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור הואיל ואין בפי המערער טענה של ממש שמצדיקה ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.

15.        עוד טענה המשיבה כי העונש אינו חמור עד למידה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.